רותם פיתוח עסקי - ייעוץ עיסקי, שיווקי ותפעולי
קישורים מומלצים שאלות ותשובות פרויקטים שביצענו עסקים קטנים ובינוניים המוצרים והשירותים מי אנחנו
רותם פיתוח עסקי בפייסבוק
טל: 09-7998567
פקס: 153-9-7998567
נייד: 052-2784431

ממשל אלקטרוני ברשויות המקומיות בישראל: הווה ועתיד
נכתב על ידי אילת רותם

רקע
עוד בשנות ה- 80 ותחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת השתרשה בעולם הניהולי גישה לפיה המחזיק בידע הוא גורם הכוח בארגון. הנוסחה: "ידע = כוח" ליוותה תהליכים ארגוניים במטרה לשמר מוקדי ידע (אנושיים וטכנולוגיים) וליצור יתרון תחרותי בשוק. בשלהי המאה ה- 20 ובעיקר בעקבות משבר בועת ההי-טק גישה זו השתנתה. תהליכי ניהול ידע אסטרטגיים חוצי ארגון ומבוססי טכנולוגיה החלו לחלחל במערכות העסקיות ובעקבותיהם חילחלה הגישה הקוראת לשיתוף מידע בין זרועות הארגון השונות, הן לצורך שימורו והן בכדי לממש את הפוטנציאל הגלום בו להעצמת הארגון כולו.

במקביל לתהליך הארגוני החלו ניצני שיתופיות מידע גם בקרב האוכלוסייה הרחבה. תהליך זה התעצם באופן ניכר בשנים האחרונות עם הטמעתם של פתרונות טכנולוגיים כדוגמת גלישה בפס רחב. יותר ויותר אנשים בעולם בכלל ובישראל בפרט עושים שימוש יומיומי ברשת האינטרנט וכלים טכנולוגיים בכלל. החל משירותים קונבנציונאליים כדוגמת ברור מידע, דוא"ל, קריאת חדשות וכו' ועד לשימושים מתקדמים יותר כדוגמת שיחות טלפון באמצעות רשת האינטרנט ( VoIP ), השתתפות פעילה בקומונות ופורומים לצרכי שיתוף מידע ועוד (סקר TNS ינואר 2007).

ההתקדמות הטכנולוגית אפשרה גם לגופי ממשל לקחת חלק בתהליך, אם כי בקצב איטי יותר. ממשלות, רשויות וגופי ממשל החלו מצד אחד להטמיע מערכות ממוחשבות חוצות ארגון ומצד שני לעשות שימוש ברשת האינטרנט בעיקר כדי לתת מידע כללי על פעילותם לציבור. עם הזמן החלו להתרחב השירותים לציבור, היקף המידע גדל, ניתנו האפשרויות לבצע תשלומים מקוונים, לפנות באופן מקוון לרשות ועוד. בעולם קיימים כיום גם ארגוני ממשלי המאפשרים ניהול וגיבוש מדיניות ציבורית באמצעות שיח דו כיווני עם התושבים.

רשויות מקומיות בישראל - תמונת מצב
פרויקט ממשל מקוון בישראל החל בסוף שנות ה- 90. עקרונות הבסיס לקידום הפרויקט נקבעו בועדת המשנה לתקשוב ומידע, הוועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב של הכנסת ויישום הפרויקט התבסס על מודל חמשת השכבות שגיבש איציק כהן, סגן החשב הכללי במשרד האוצר.

על אף העקרונות המנחים של ועדת הכנסת, שכללו התייחסות לרשויות המקומיות, אזי נכון לאוגוסט 2006 רק ל- 45% מהרשויות המקומיות בישראל (מועצות אזוריות, מועצות מקומיות ועיריות), יש אתר בית נגיש ומתפקד. רוב רובן של רשויות אלו, למעלה מ- 90%, הן מהמגזר היהודי. כלומר, ליותר ממחצית מהרשויות המקומיות בישראל של שנת 2006 אין אתר אינטרנט ו/או האתר לא נגיש. הרוב המוחלט של רשויות אלו ממוקם בפריפריה ואיננו מהמגזר היהודי חילוני (מתוך עבודת המחקר לתיזה של הכותבת).

מעבר לכך, מאותו מחקר עולה כי בהיבט הטמעת שירותים שיתופיים של ממשל מקוון רמת היישום נמוכה בכל הרשויות שנסקרו. ההסבר לכך נעוץ הן במחסור במשאבים (תקציב וכוח אדם מיומן) אך גם ואולי בעיקר בשל העובדה שבאף אחת מרשויות שנחקרו, למעט עיריית תל אביב - יפו (שבה ניתן להצביע על רמת יישום איכותי הגבוהה ביותר מבין רשויות אלו), לא נעשה מהלך מובנה וחשיבה אסטרטגית להטמעת ממשל מקוון וחמור לא פחות, לאחר השקת האתר, לא מבוצע תהליך של בקרה וניתוח מאפייני השימוש בקרב התושבים.

יתרה מכך, היקף המידע וסוג המידע המופיע באתרים שונה בין רשות לרשות, לעיתים המידע אינו מתעדכן באופן שוטף וחמור מכך הוא לא תמיד תואם לשפת התושבים כך שאינו משרת את הציבור. כאמור, פעילות מקוונת דו כיוונית ושיתופיות מול התושבים, כגון: מוקד תמיכה On Line , פנייה מקוונת לנציגי ציבור ובעלי תפקיד, פורומים ייעודיים כמעט שאיננה קיימים (למעט קהילות בית ספריות). לזכותן של הרשויות ניתן לומר כי שירותי תשלומים ושירותי "תיק תושב" (ריכוז הפעילות של התושב עם הרשות בהיבט שונים) ניתנים באופן מסודר ואחיד באמצעות ספק שירותים חיצוני.

שיתופיות ושקיפות = עוצמה
השימוש היומיומי במונח ממשל מקוון (e-government) יכול להתפרש באופן שונה ולהתייחס לפעילויות שונות של גופי הממשל. מחקרים וגופים שונים מגדירים e-government בדרכים שונות, אך על אף ההבדלים בין הגדרות הללו, ניתן להצביע על מכנה משותף והוא, שהשימוש במונח e-government מתייחס לפעילות מוסדות הממשל בטכנולוגיות מידע ותקשורת - ICT ליצירה והרחבת ממשקי עבודה ואספקת מידע בינם לבין עצמם ובינם לבין התושבים והעסקים בתחום אחריותם. למעט ההגדרה אחת, של המרכז למדע וטכנולוגיה עם התוכנית למידע ופיתוח, שמתייחסת במידת מסוימת לתוצרים האיכותיים, בהיבט הדמוקרטי, שניתן להפיק מהכלים הטכנולוגיים ("making it more accessible, effective and accountable "), ההגדרות כולן מתייחסות בעיקר להיבט התפעולי – פונקציונאלי.

לכן, על מנת להטמיע ממשל מקוון ראשית ראוי להבין את המונח ולהגדירו כך שיאגד בתוכו את תפיסות העולם מתקדמות המבוססות על עקרונות מנהל תקין ודמוקרטיה.

" ממשל אלקטרוני (E-government) - השימוש בממשקי עבודה מבוססי טכנולוגיה לניהול רשת קשרים בין מוסדות הממשל, התושבים והסקטור העסקי לצרכי שיפור הממשל והמנהל"

(נחמיאס ורותם כפי שהוצג בכנס " ממשל מקוון ופוליטיקה " דצמבר 2006).

שיפור הממשל והמנהל יתבצע בשלב הראשון על ידי הגברת השקיפות, האחריותיות וחשיפת המידע באמצעות כלי ICT . בשלב השני, על ידי חיזוק הדמוקרטיה ההשתתפותית וקיום דו שיח בין נבחרי הציבור לאזרחים.

על פי Tsagarousianou ו- Jankowski , כפי שמופיע במאמר של Oates , כלי ICT תומכים בשלוש פעילויות מצטברות בתהליך הדמוקרטי: אספקת מידע, הגברת המחויבות להשתתפות בשיח הציבורי ולבסוף ההשתתפות בתהליך הדמוקרטי עצמו.

אספקת המידע, בשלבי תהליך המדיניות השונים, מאפשרת לתושבים ללמוד על הרשות, דרכי עבודתה, בעלי התפקידים, הנושאים השונים שבטיפולה, נושאי המדיניות שעל סדר היום ועוד. אך, כאמור, אינו מבטיח הגברת שיתופיות בשל מספר גורמים כמו מידת הנגישות למידע, דרך הצגתו, היקפו ומידת העדכון שלו (כפי שנמצא בחלק מהרשויות המקומיות במחקר).

בשנים האחרונות קיימת ירידה במעורבות של אזרחים בתהליך הדמוקרטי. תופעה זו באה לידי ביטוי בעיקר בירידה הולכת וגדלה באחוזי ההצבעה בבחירות. עם זאת, נטילת חלק בתהליכי המדיניות והשפעה עליהם, יכולה להתבצע בדרכים נוספות כגון: שילוב אזרחים ותושבים בתהליכי עיצוב חקיקה ורגולציה, עיצוב תוכניות חינוכיות, תרומה לעיצוב מהלכים כלכליים, משוב והערכה ועוד. כל אלה הינם חלק מתהליך חיוני להגברת תחושת המחויבות האזרחית ומימוש הזכויות האזרחיות.

כלי ה- ICT מאפשרים להגביר את ההשתתפות הישירה בתהליך המדיניות בכל נקודה משלביו השונים: קביעת סדר היום, ניתוח הנושא, עיצוב מדיניות, יישום ולבסוף פיקוח והערכה.

עם זאת, יש לסייג ולומר כי ישנה סכנה כי פעילות השתתפותית הנסמכת על אמצעים טכנולוגיים עלולה לגרום להעמקת פערים בין קבוצות שונות באוכלוסיה, שכן לרוב ייקחו בה חלק תושבים שממילא חשופים יותר לכלי ICT ו/או מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות. בעקבות זאת עלול להיפגע אחד מעקרונות הבסיס של הדמוקרטיה - שוויון. לפיכך, ישנה חשיבות מכרעת לתהליך של חינוך אזרחי מגיל צעיר.

בנוסף מאפשרים כלי ICT קשר פורמלי וא-פורמלי, מול מקבלי ההחלטות ביתר קלות החל בדוא"ל, פקס, SMS ועד פורומים מקוונים, בלוגים וכו'. תהליך זה מחייב שינוי תפיסתי וארגוני בקרב מקבלי ההחלטות ברשות ושינוי תרבותי בקרב התושבים. מקבלי החלטות נדרשים להגיב לפניות התושבים בזמן סביר בכדי שלא תפגע רמת האמון של התושבים במערכות הממוחשבות ובהם עצמם. השימוש בפורומים מקוונים מגביר אומנם את הקשר בין התושבים לבין עצמם אך עשוי להביא לעיתים לכדי התלהמות או להתפתחותה של תרבות דיון בלתי ראויה בשל חוסר יכולת להתבטא או להשתמש בכלים הממוחשבים. בשני המקרים נפגע מהלך הדיון הרציונאלי והענייני.

כך שלמעשה הטכנולוגיה יכולה לספק פלטפורמה נוחה וזמינה, שמסייעת להגברת השקיפות תוך הגברת האמון והמעורבות האזרחית. הדבר מציב בפני נבחרי הציבור אתגרים ניהוליים חדשים אך יחד עם זאת, מקרב את הציבור אליהם ובכך מביא לחשיפת איכות פעילותם ומעצים את העשייה שלהם.

יש לציין כי כבר היום מקבלי החלטות ברשויות המקומיות מבינים את חשיבות השיתופיות והשקיפות כפי שעולה במחקר " ממשל זמין ברשויות המקומיות בישראל: מחקר השוואתי ". המחקר מצא שכל המרואיינים תמכו בהשקפת עולם התומכת בצורך להגברת שקיפות, אחריותיות וחשיפת מידע לציבור ואף הבינו את יתרונה. עם זאת, התגלו פערים במידת היישום בפועל של תפיסות העולם הללו ככל הנראה כיוון שעדיין קיים חשש מנזק שעשוי להיגרם להם כתוצאה מהגברת השקיפות והשיתופיות ואיבוד השליטה על המידע והידע.

עם זאת, ככל שהיקף השירותים הבסיסיים באתר הרשות היה גבוה יותר, מקבלי החלטות הבינו כי עכשיו נדרש שינוי תפיסתי וגישות אחרות למימוש הפוטנציאל האמיתי הגלום בכלי ICT - הפוטנציאל בהגברת השקיפות, האחריותיות וחשיפת המידע. רשויות אלו אף הראו ניצנים ראשונים, עם כי עדיין לא מבוססי ICT , לתהליכי שיתוף על ידי פגישות עם ועדי שכונות לגיבוש מתווה בפרויקטים שונים, שיתוף תושבים בתכנון פרויקטים אור בני ים חדשים טרם קבלת החלטה סופית ועוד.


המלצות לפעולה
יישום טכנולוגיה איננה תרופת פלא אשר תוביל לניהול תקין, ליצירת שקיפות ולשירות אפקטיבי ברשויות המקומיות בישראל. אומנם לכלי ICT יש יתרונות רבים, שעשויים לסייע לייעול התהליכים, אבל הדבר צריך להיות מלווה בשינוי תפיסתי, שגם אם מובן וידוע למקבלי החלטות, אינו מיושם הלכה למעשה. לכן, על מנת לקדם את נושא ממשל אלקטרוני ברשויות המקומיות בכלל והגברת השיתופיות והשקיפות בפרט נדרשים מספר מהלכים:

הקמת מנהלת א-פוליטית של "ממשל אלקטרוני עירוני" אשר תפקידה יהיה לעצב את חזון "ממשל אלקטרוני עירוני" במדינת ישראל, להגדיר את האסטרטגיה ליישומו וליישמו בפועל. חברי המנהלת צריכים להיות נציגי הרשויות בדרג תפעולי בכיר, נציגי המגזר העסקי ונציג פרויקט "ממשל זמין" בישראל. למנהלת יינתנו סמכויות יישום ברשויות, מול גורמי חקיקה ומול גופים שלטונים אחרים. היא תהיה הזרוע הביצועית של כל רשות ורשות החברה בה ותפעל בתיאום מול אגפי המחשוב והמנהל העירוני ברשויות לצורך הטמעה טכנית ואיכותית של ממשל אלקטרוני. איגום המשאבים יאפשר פעילות רחבה הן בני הול התקציבים אבל יותר מכל בהגדרת מתודולוגיות עבודה מבוססי שקיפות וחשיפת מידע אחידים בכל הרשויות (דוגמת סטנדרט NeSDS באנגליה).

אימוץ מסגרת נורמטיבית משתפת למתן שירותי ממשל אלקטרוני בראייה מערכתית בכל רשות. תהליך גיבוש והקמת האתרים יתבסס על שלושה שלבים:

תכנון וההערכות - תהליך של ניתוח והגדרת צרכים פנים וחוץ ארגוניים בכל רשות תוך שילוב באסטרטגיה הארצית ובכפוף למתודולוגיות הכלליות שיוגדרו על ידי המנהלת. במקביל להכשיר את העובדים והמנהלים בפן הטכני (שימוש בפועל בכלים הטכנולוגיים) ופן האיכותי, דהיינו חינוך להגברת שקיפות, אחריותיות וחשיפת מידע. בשלב זה יש לשלב את התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות, לאו דווקא באמצעים מקוונים, לחשוף אותם לתרבות הדיון וההתנהלות המקוונת ובכך להגביר את מעורבותם. כמו כן יש להגדיר את המשאבים הנדרשים ומדדי הביצוע לפרויקט..

ההקמה וניהול השוטף - בני ית הממשקים הטכנולוגיים הן הפנים- ארגוניים והן מול התושבים. יש לדאוג לייצר ממשקי עבודה שאינם חד כיווניים אלא מאפשרים דו שיח וירטואלי בין הנבחרים לבין תושבים. הדגש צריך להינתן על קהילות מקצועיות לקידום הנושאים המוניציפאליים והחברים בהן יוכלו לקדם את המדיניות ולא ייצרו שיח של 'כיכר העיר' (כדוגמת ממשקים הקיימים בגופי תקינה שונים בעולם)..

שלב הבקרה - במקביל לתהליך הניהול השוטף יש לבצע תהליך של ניתוח מדדים מוגדרים כגון היקפי גלישה ושימוש בכל יישום, בחינת יעילות השירותים באמצעות מדדים תפעוליים פנים ארגוניים, וכן לבצע תהליך משוב אינטראקטיבי שוטף מול התושבים כדי לשפר את השירות ולתת מענה לאתגרים נוספים..
במישור החינוכי, כאמור, יש לבצע הדרכות והכשרות לדרגים השונים ברשויות. כמו כן, וכחלק מההתמודדות עם הפער הדיגיטלי, יש להמשיך ולחזק פרויקטים חינוכיים מתקדמים כגון פרויקט להב"ה ולנסות לשלב כוחות עם ארגונים נוספים כדוגמת ICDL ישראל כדי להביא לצמצום הפערים במיוחד בפריפריה ובקרב המיעוטים. בנוסף יש לבנות מערך חינוכי אזרחי בשיתוף מערכת החינוך כדי לחזק את התרבות הדמוקרטית של אזרחי העתיד.

חזרה לראש הדף | מאמרים נוספים | להורדת קובץ PDF של המאמר

 

דף הבית   |   צור קשר   |   English
      האתר עוצב על ידי רויטל קלעי     התמונה באתר צולמה על ידי Mel Guknes, USA